פרובוקציה | האם ניתן להסמיך רובוט לחתום בשמך?

כשליצן מובא אל הארמון, הוא לא הופך למלך, הארמון הופך לקרקס.
פתגם טורקי עתיק שהמציאה אליזבת' באנגס (Elizabeth Bangs, 2022)

כל יום הוא קרקס. אריות ונמרים, דובים ופילים, מכוניות קטנטנות מלאות בעשרות ליצנים, לכולם חיוך שטני ונשק אוטומטי, מנהלים את חיינו. בתוך הקקפוניה הבלתי נגמרת והבלתי נסבלת התרחש בכל זאת משהו מסקרן, מרתק, מיוחד לאחרונה. אחד האירועים הפחות משמעותיים פוליטית אך היותר מרגשים אמנותית, תרבותית, פילוסופית, מבחינתי.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הוציא "הודעה רשמית" בחשבונו הפרטי ברשת החברתית שבבעלותו, Truth Social, כי כל החנינות עליהן הורה קודמו בתפקיד, הנשיא ביידן, בטלות, מבוטלות וחסרות כל ערך. מדוע כתבתי "הודעה רשמית" במרכאות? שאלה טובה, אולי עדיף בלי, אבל זה מאפשר לי להסב את תשומת הלב לכך שלכל מילה תהיה משמעות מכאן והלאה, כי במילים עסקינן.

לשון הודעת ה"אמת" של הנשיא טראמפ:

“The Pardons; that Sleepy Joe Biden gave to the Unselect Committee of Political Thugs, and many others, are hereby declared VOID, VACANT, AND OF NO FURTHER FORCE OR EFFECT.”

(הצעה לאקדמיה. היות והודעות ברשת החברתית Truth Social נקראות Truths, אמיתות, שהרי לכתוב הודעה ברשת הזו, על משקל לגגל ולצייץ, הן מן הסתם "לאמת". טראמפ אם כן, הוציא הודעת "אמת", כתב "אמת", "אימת" את ההודעה לעיל, וכו').

פתרון אנושי לאי-צדק מערכתי

באילו חנינות מדובר? לנשיא ארה"ב קיימת סמכות החנינה (גם בישראל, ובמדינות רבות אחרות). המטרה היא לאפשר פתרון אנושי ואישי לעוולה ואי-צדק הנגרמות שלא במתכוון, אבל בהכרח, באופן מערכתי. אם התהליכים הכשירים, החוקתיים, המוסדרים, עבור חוק ומשפט, נכשלים ואינם מניבים צדק (מה זה כשלון? מה זה צדק? לדעת מי? שאלות שבמקומן, אבקש להפנותן למשפטן/ית הסמוך או לצ'ט-ג'יפיטי), לנשיא יש אפשרות לבצע תיקון פרטני, אישי ואנושי תחת סמכות החנינה.

בין הנשיאים המכוננים בתחום החנינות היה אנדרו ג'ונסון, סגן הנשיא של לינקולן שבעקבות ההתנקשות הפך לנשיא, כחודש וחצי לאחר השבעתו כסגן נשיא, כשבוע לאחר כניעת הכוחות המורדים של מדינות הדרום. כחלק ממדיניות הפיוס עם המדינות המורדות ועם מנהיגיהן, הפוליטיים והצבאיים, העניק ג'ונסון חנינה לאלפים מהמורדים.

החנינה המפורסמת ביותר בתקופה המודרנית, זו שפתחה את שערי הגיהנום בפניו אנו עומדים כיום, הוענקה בראשית כהונה, ביום ה-30 לכהונתו הנשיא פורד, גם הוא סגן נשיא לשעבר שהפך לנשיא עם התפטרותו של הנשיא ניקסון. פורד העניק לניקסון חנינה מקדימה לכל פשע שאולי – ואולי לא – ביצע במהלך כהונתו, בלי צורך בהמשך חקירה, משפט, לקיחת אחריות או הודאה באשמה.

לא פעם נשיאי ארה"ב עושים שימוש בסמכות הזו לקראת סוף כהונתם. לעתים באופן הצהרתי, בכוונה להציף סוגיית מדיניות כלשהי בנוגע לחוק, משפט וצדק; לעתים לצרכים אישיים, כשהנשיא אומר לעצמו "פאק איט", אני עוד שניה עף מכאן, אנצל את הרגעים האחרונים של כוחי המוחלט על מערכת המשפט כדי להציל כמה חברים ומקורבים.

בימי כהונתו האחרונים, ינואר 2017, חנן הנשיא אובמה את צ'לסי מנינג (חיילת שהדליפה מידע מסווג על פשעי מלחמה של צבא ארה"ב בעיראק ואפגניסטן, היא נשפטה ל-35 שנות מאסר שהחלו בשנת 2010, מהן ריצתה 7). לצידה שוחררו בחנינה 330 אסירים במטרה להפנות זרקור לעונשי מאסר מוגזמים ולא הומניים במערכת המשפט האמריקאית. ביומו האחרון לתפקיד העניק הנשיא קלינטון חנינה למארק ריץ', איש עסקים יהודי ותורם רחב יד למפלגה הדמוקרטית שהואשם בהעלמת מס (תרם רבות גם בישראל, דוגמת מרכז מארק ריץ' לקולנוע, הלא הוא סינמטק תל-אביב). לקראת סוף כהונתו הראשונה העניק דונלד טראמפ חנינה למקורביו ותומכיו סטיב באנון, מייקל פלין, רוג'ר סטון ופול מנפורט.

בתום כהונת ביידן עלו דילמות רבות בסוגיית החנינה, שכן הנשיא המיועד, טראמפ #2, דיבר מפורשות על שימוש במערכת המשפט לרדיפה אחר אויביו הפוליטיים, בהם משפחת קלינטון, משפחת ביידן, בכירים בממשל ביידן, חברי קונגרס שפעלו כנגדו ומנהל המכון הלאומי למחלות מידבקות, ד"ר אנתוני פאוצ'י. האם נכון להעניק חנינה מבעוד מועד גם בלא כל עבירה – בלא כל האשמה רשמית, חקירה משטרתית, בלא בדל של כלום של שום דבר, למעט כמובן טורי דעה בפוקס ניוז וטיראדות אינסופיות וחסרות כל בסיס על התנהלות נפגשת מצד חברי קונגרס מתנועת MAGA.

החלטה התקבלה. ביידן העניק בתום כהונתו את כמות החנינות (והקלות בעונש) הגדולה ביותר אי פעם שניתנה ע"י נשיא. אלפים זכו לחנינה, אחוז ניכר המרצים עונשים באשמת החזקה או שימוש של מריחואנה, כמסר פוליטי, חברתי, תרבותי. לצד זאת העניק ביידן חנינה לשורה של א/נשים שטראמפ סימן כמטרות לרדיפה – כל חברי וועדת החקירה הממלכתית לניסיון ההפיכה של ה-6 בינואר, ד"ר אנתוני פאוצ'י, וגם – חנן את כל משפחתו הקרובה. צעד דרמטי, פרובוקטיבי, שנוי במחלוקת ללא ספק.

כל אלו לפי הנשיא טראמפ בטלות, מבוטלות וחסרות כל ערך (בפרט אלו האחרונות, שימוש בוויד לא מזיז לממשל טראמפ לכאן או לכאן), ובכך הטיל עליהן טראמפ לכל הפחות מידה של ספק. למען הסר ספק, לא, החנינות עליהן הורה וחתם הנשיא ביידן אינן בטלות ומבוטלות. נשיא מכהן לא יכול להורות על ביטולן של חנינות שכבר הוענקו, חנינה היא סופית ומוחלטת. אבל, אף נשיא עד כה לא הורה לעשות זאת אף פעם, אז… האם הוא אכן יכול לעשות זאת? אולי זה יובא בפני בית המשפט העליון, ונגלה.

אבל למה? מה העילה לבטלן? ובאופן גורף? ביידן לא חתם עליהן! לא באמת! רובוט חתם עליהן בשמו!

הכל בגלל רובוט קטן

בשנת 1803 רשם הממציא הבריטי-אמריקאי ג'ון אייזק הוקינס פטנט על מכונה שהוא כינה "פוליגרף" (לא קשורה למה שמכונה בימינו "מכונת אמת") ושמבצעת העתקת-כתב בזמן אמת. כתיבה מבוצעת בעט אחד ועט אחר מבצע את אותן התנועות ע"ג נייר אחר. זה כמובן שימושי עבור העתקים, מחוזים ועד מכתבי ברכה, וכמובן – כשנדרשות חתימות מרובות.

נשיא ארה"ב השלישי, תומס ג'פרסון, היה הראשון לעשות שימוש במכונת העתקת חתימות, אותה רכש עבור הבית הלבן טרם נקרא "הבית הלבן", כבר ב-1804. נשיאים שונים לאורך השנים עשו שימוש במכונות לשכפול והעתקת חתימתם. טרומן היה הנשיא הראשון לחתום באמצעות מכונת העט האוטומטי בתצורתה (פחות או יותר) הנוכחית. הנשיא אובמה היה הראשון שעשה שימוש בעט האוטומטי ע"מ לחתום על חוק. בשנת 2011 הצעת חוק שעברה בבית הנבחרים ובסנאט הוגשה לחתימתו עת שהה באירופה והוא הנחה על החתימה מרחוק, באמצעות עט אוטומטי. זה היה אז קוריוז. סיפור קטן על טכנולוגיה והעידן הדיגיטלי. סימן לבאות.

ובחזרה לאמת ע"פ טראמפ, כך אימת:

"because of the fact that they were done by Autopen. In other words, Joe Biden did not sign them but, more importantly, he did not know anything about them!”

ביידן לא חתם עליהן, לא "באמת". הן נחתמו ע"י עט אוטומטי. חשוב – לא "חתימה דיגיטלית", לא "חותמת גומי ובה הטבעה של חתימת הנשיא". עט אוטומטי. Autopen. רובוט המשרבט שוב ושוב את חתימת הנשיא על פיסת נייר אחת אחר השניה. אותו רעיון הנמצא בשימוש מאז 1804 והנשיא השלישי של ארה"ב, אותה טכנולוגיה מאז שנות החמישים של המאה שעברה, בה עשו שימוש אובמה, טראמפ וביידן לאורך כהונתם. לטענת טראמפ השימוש בעט האוטומטי לא רק מעיד על כך שהחתימה לא בוצעה פיסית ע"י ביידן אלא בסבירות גבוהה בלא ידיעתו והסכמתו, כי ביידן הסנילי כלל לא ידע מה קורה סביבו, ומקורביו הם שהחליטו על ענייניו, ענייני האומה ועל החנינות שיעניק. האשמה חמורה, אבל הנה סוף כל סוף הגענו לעניין – לא ביידן חתם, אלא רובוט!

רובוט אנלוגי או דיגיטלי

בעוד בלייד ראנר (Blade Runner, בימוי: רידלי סקוט, 1982) חוקר את הגבול בין האנושי למלאכותי, סרט ההמשך, בלייד ראנר 2049 (Blade Runner 2049, בימוי: דני וילנב, 2019) מעמיק ודורש בפער שבין מציאותי לדיגיטלי. האם מדובר בסדר היררכי – חי / דומם / וירטואלי, או אולי אורגני / מכאני / דיגיטלי, והאם בכלל קיים סדר היררכי בין רוח לחיים, נפש וגשמיות, דמיון וממשות, אמת ומוות. הסוכן K, אנדרואיד (בשפת הסרט – רפליקנט; בתפקיד ריאן גוסלינג; בניגוד לסרט המקורי, אין כלל ספק שהוא אנדרואיד), "מאוהב" בג'וי, בת זוג מלאכותית ודיגיטלית המסוגלת להציג עצמה כהולוגרמה בחללים המצוידים לכך. ג'וי רוצה לממש את אהבתם פיזית, להביע בכך את מציאותה, אמיתותה, ובכך אולי את קיומה שלה. כדי לבטא את אהבתם פיזית שוכרת ג'וי את שירותיה של מארייט, עובדת מין רפליקנטית, כסרוגייט. בעוד מארייט תלטף את K, תיגע בו, תנשק אותו, ג'וי תוכל להלביש את ההולוגרמה שלה על מארייט. הידיים, השפתיים, יהיו של מארייט, אבל היא תיראה כמו ג'וי, וכך ג'וי ו-K יוכלו לממש אהבתם פיזית. אם זה נשמע לכם כמו מערכת יחסים מורכבת וטעונה וכמו רעיון מפוקפק…. יש מצב. אבל השנה היא 2049, ובאיזה מערכת יחסים אין שלל סיבוכים.

בחזרה לימינו אנו. מכון הריטג' (The Heritage Foundation), מכון מחקר אמריקאי ימני, בחן את כל המסמכים – חוקים, הכרזות, חנינות ועוד – עליהם חתם הנשיא ביידן במהלך כהונתו. המטרה הייתה להראות את דעיכתו המנטלית ואת השימוש הנרחב שנעשה בחתימה באמצעות עט אוטומטי. הרמיזה היא כי הנשיא ביידן היה בלתי כשיר למילוי תפקידו, לכל הפחות בתום כהונתו, סביב הענקת החנינות. סביבתו ומקורביו הפעילו אותו כמו בובה על חוטים, לעתים בעזרת רובוטים, למשל עבור חתימות.

כך צייץ חשבון "פרויקט הפיקוח" של מכון הריטג':

🚨WHOEVER CONTROLLED THE AUTOPEN CONTROLLED THE PRESIDENCY🚨

הריטג' השוו עשרות חתימות של הנשיא ביידן וממצאיהם העלו כי נעשה שימוש נרחב ברובוט החתימה מה שמעיב על כושרו המנטלי של הנשיא ביידן ומציב סימן שאלה גדול על כל מסמך בחתימתו, ראשית כל החנינות שנחתמו ממש לקראת סוף הכהונה, טענה שהנשיא טראמפ הדהד בשמחה.

לו רק היה ביידן חותם על כל המסמכים בעצמו, לו רק היה עושה זאת בפומבי, מול מצלמות, מול קהל, היה ברור שזה אכן הוא, הנשיא ביידן עצמו, האדם, גוף ונפש, המעניק אישורו לדברים, בחתימתו. אנושיותו ויכולתו לקבל החלטות באופן עצמאי היו מתבטאות בחתימותיו, שהיו אולי דומות מאוד זו לזו, אך לא זהות באופן מוחלט, כחתימתו המלאכותית, רפליקציה מדויקת וחסרת האנושיות, של סתם רובוט. ביידן דמנטי או סנילי, או גם וגם, וכלל אינו מודע לחנינות כאלה או חתימות אחרות; המערכת שסביבו חשודה בזיוף בקנה מידה עצום, ניצול של אדם מסכן, מאחורי גבו, בלי ידיעתו.

אלו כמובן שקרים והבלים, אבל חשוב להצביע על השקר, להטיל זרקור על העוול, ובוודאי ראשית כל להסיר את הכתם מידיו של הרובוט!

ראשית, בשנת 2000 עבר בארה"ב החוק שמאפשר חתימה דיגיטלית, כמובן באמצעות כלים ורגולציה מתאימים. דהיינו שאין עוד צורך בחתימה "ידנית", "אמיתית", כל עוד נעשה שימוש בטכנולוגיה המותאמת לכך. זה משנה מאוד וחשוב מאוד אבל פחות רלוונטי לנושא השימוש בעט האוטומטי, שאינו זה.

הנשיא חותם על מיליוני מסמכים בשנה. חוקים. הכרזות. איגרות יום הולדת, חג שמח ומזל טוב. סליחה. תיקון קטן אך חשוב למשפט האחרון. חתימתו של הנשיא מוטבעת על מיליוני מסמכים בשנה, וגו'. זה לא רק שמאז שנת 2000 השימוש בעט אוטומטי הוא "חוקי" אף יותר מקודם לכן. חתימת הנשיא מתבקשת על אינספור מסמכים מאז ומעולם ועט אוטומטי בשימוש בבית הלבן בצורה כזו או אחרת עוד טרם נקרא רשמית "הבית הלבן".

המכונה אמנם מבצעת חיקוי כמעט מושלם של החתימה האנושית, אך עדיין, זו מכונה והיא נוטה לאי-דיוקים קטנטנים, זעירים, בין חתימה לחתימה, משמעותית פחות מאלו הנרשמים בחתימה ידנית, אך בכל זאת, כל חתימה היא קצת-קצת-קצת שונה מהאחרת, אחידה לעין, אך ייחודית.

ובכן זה רק מעלה חשדות נוספים! איך ייתכן שחתימות החנינה זהות עד כדי הרמה המולקולרית? זהות לחלוטין?

ובכן, כל המסמכים המאושרים ו"נחתמים" ע"י הנשיא נשמרים רשמית בארכיון הלאומי, ולא תנחשו הם עושים! טוב, תנחשו.

בראשית כהונתו של כל נשיא נסרקת החתימה שלו, פעם אחת בלבד. חתימה זו, כשרה ואמיתית ושנדגמה מבעוד מועד, היא שמוטבעת על כל מסמך שהוגדר כ"חתום על ידי הנשיא" ונשלח לארכיון הלאומי. אתר Snopes.com קיבל תגובה רשמית מהארכיון הלאומי.

"At the beginning of each administration, the White House sends a sample of the President's signature to the Office of the Federal Register, which uses it to create the graphic image for all Presidential Documents published in the Federal Register," communications staff at the National Archives wrote."

אז זהו? סיימנו? התפוגג המסתורין? נפתרה התעלומה? ניקינו את הדיו? רחוק מזה.

האם אכן הסריקה אותנטית? מי סרק ומתי? האם זו הסריקה האמיתית? מי נתן את ההוראה?

מהי חתימה? מהי אמנות?

מהי בעצם חתימה? כשהנשיא נותן אישורו לדבר מה, כיצד הוא עושה זאת? האם בכך שאמר את המילים "אני מאשר", ניתן האישור? אולי מספיק הנהון? קריצה? מה לגבי אישור אך בשפה שאינה אנגלית, נאמר ספרדית או רוסית או קלינגונית? שפת סימנים? האם נדרש נייר עם חתימתו? איזה נייר? מה אם כתוב עליו "טיוטא"? מה קורה אם הקרמלין עושה פיגוע אסטרטגי ומחליף את כל הדיו בבית הלבן בדיו נעלם? ואולי פשוט נגמר הדיו בעט? כך נגזר הגורל? התקיפה לא תצא לפועל? החוק לא יעבור? התקציב לא יאושר?

האם החתימה היא השרבוט על נייר? זה חייב להיות עט, על נייר? מה עם גיר ולוח? ליפסטיק ומראה? או שמא זה הטקס, התיאטרון, החוויה של אדם חותם על מסמך, שם שמו שלו עצמו, בעצמו, על פיסת נייר? מהו הדבר, מהי האמנות, שהוא החתימה? ייצוג בעולם להנחיה, הוראה, הסכמה, פקודה. איפה נוכח הקסם המפעיל את העולם? בשפת הגוף, במבט, תנועות ידיים? האם בדיבור? האם בכתב?

האם הציור הוא המוצר המוגמר, ומתי הוא נגמר? לפני או אחרי חתימת האמן? ומה לגבי המסגרת, התלייה? הפתיחה? הקהל? והאם הציור נותר ציור לאורך זמן? וכמה זמן? ומה זו רסטורציה? זיוף? גלויה בחנות המזכרות של המוזיאון? או שמא הציור הוא בכלל לא המוצר, אלא כל התהליך האמנותי המוביל אליו? מתי התהליך הזה מתחיל? במשיכת המכחול הראשונה? בלידה? במפץ הגדול?

כל אלו שאלות בסיסיות, נפלאות כשם שהן בנאליות, אך עליהן נשען כעת הטיעון *המשפטי* שהחנינות שהעניק ביידן בתום תקופת כהונתו כנשיא אינן תקפות, כי חתימתו אינה חתימתו, כי בוצעה ע"י רובוט, ואין לדעת אם עת חתימת הרובוט על המסמך, נתן ביידן את הסכמתו המודעת. אין לדעת, לא ניתן לדעת, ולעולם לא נדע, כי כיצד נדע אם היה מודע?

בינה מלאכותית וכל השיט

ויש כאן כ"כ הרבה יופי והדר, סליחה, טעות, גועל ואבסורד, כי המטרה ברורה – רפש וכאוס.

קודם כל הרי הבאנו את אילון מאסק כדי לייעל את הממשל, לא? אוטומציה, דיגיטציה, בינה מלאכותית וכל השיט? אז מה, על כל כרטיס ברכה, כתב חנינה, חוק ונפיחה שהנשיא מאשר ומשחרר, צריך עכשיו חתימה ידנית? מה עשינו בזה? אל דאגה, זו סתם הסחת דעת.

ציניקנים יאמרו ובצדק שהימין האמריקאי ישתמש בכל אמצעי בכדי להציף את השיח הציבורי בשטויות וברפש (טקטיקת "flood the zone" המוצלחת מאוד של סטיב באנון) בלי קשר להיגיון, הגינות או עקביות.

ציניקנים אחרים יאמרו ובצדק, שכך עובדות תאוריות קשר. זו מהות החשיבה הקונספירטיבית, תמיד תהיה סיבה, יהיה הסבר, קיצוני ומוגזם ככל שיהיה, למי שרוצה להאמין. זה לא חדש, אך הסוגייה החריפה שבעים ושבעתיים במציאות מתווכת, ממוסכת, מעורפלת וממוסטלת של ימינו. אם זה לא האדם האמיתי עצמו, שחתם בעצמו, את החתימה שלו עצמו, ויש תיעוד, וסביב ישנם אנשים שעדים לכך שכל זה קורה, בזמן אמת, ואני נוכח בינם, אין סיבה שאאמין, שכן אולי מתישהו, איפשהו, מישהו, זייף משהו, החדיר משהו, שיבש משהו, והרי אי אפשר להוכיח שלא, כי אין יותר מציאות למעט זו שאנו חווים בחושינו שלנו, ובהווה בלבד.

כיצד הודיע הנשיא טראמפ על כך שהחנינות של ביידן בטלות ומבוטלות? כיצד הורה, הנחה, עדכן, הכריע. בפוסט ברשת חברתית. בבעלותו. הוא פרסם "אמת".

בשנת 2016 הוצגה במוזיאון היהודי בברלין תערוכה בנושא הגולם. בכניסה הוצג כובע בייסבול אמריקאי עם הכיתוב Make America Great Again. לצד הכובע הוצג ציטוט של העיתונאי ניל מקדונלנד במאמר מ-CBC News משנת 2015:

"Like the Golem of Chelm, the animated clay creature in Jewish folklore that grew uncontrollable and threatened the entire universe, Trump seems to gather power with every TV appearance and every crackpot speech. And like the Golem, he now threatens to crush his creator if any attempt is made to remove the magic, animating letters from his forehead.”

התנועה, התופעה, האדם "דונלד טראמפ" הוצג ע"י מקדונלד כמו גם בתערוכה כגולם שנוצר, נברא, נקרא ע"י המפלגה הרפובליקנית בארה"ב אך במובן רחב יותר, על-ידי החשיבה הפוסט-מודרנית. אך כמו באגדה היוצר איבד שליטה על היצור שיצר.

כמעט עשור עבר מאז ואין כל ספק כי הייתה אמת עמוקה במשל. טראמפ התנועה והאדם הוא אכן גולם שקם על יוצרו.