מניפסט | ועדת חקירה לכשל הדמיון בתרבות הישראלית

הקלישאות בלתי נסבלות, והן עולות שוב ושוב. המציאות שעולה על כל דמיון, כל מה שלא ניתן להעלות על הדעת הפך ליום-יומי. אבסורד, סוריאליזם, גרוטסקה, אינסומניה, הפכו לשגרה, כמו היו טעמים של גלידה.

אבל ה"למה" היה ברור. כלומר, לקח רגע, אבל התבהר במהרה. היעדר דמיון הוא הכשל הגדול. ראשית ולפני הכל. ועדת חקירה לכשל הדמיון בתרבות הישראלית – עכשיו ומיד!

בין שלל ועדות החקירה אודות האסון שהחל בשבת ה-7 באוקטובר ואינו מניח לרגע היא ועדת חקירה לכישלון הדמיון בתרבות הישראלית. הדמיון, בכל הגזרות ובכל הדרגים, כשל כישלון חמור. לא דמיינו אותנו ולא את האחר. לא דמיינו טוב יותר, וגם לא את הרע מכל. קיווינו שהווה מתמשך זו אפשרות מציאותית, הפקרנו את גזרת החלום והחזון לנבואות שקר, הזיות וסיוטים; חלק התגשמו, כי זה טיבו של הדמיון – לעצב וליצור את המציאות שסביבנו.

זה היה קשה ומורכב, לקח לנו זמן לעכל, להבין, להחליט, להעז, ליזום. ועדת חקירה לכשל הדמיון בתרבות הישראלית היא חובה. למדע בדיוני בפרט ולדמיון בכלל, היכולת להציל אותנו; אנו חייבים עוד ועוד ועוד דמיון, אמנותי ויצירתי, פוליטי וחברתי, ביכולתו להניע אותנו; להשקיט כעס, לדכא ייאוש; לעורר תקווה; לטפח בנו אמונה, שאיפה, כמיהה, לעתיד שונה, לאפשרויות אחרות; וגם להזהיר אותנו, להפחיד, להרתיע.

עלינו לייחס חשיבות גדולה ועמוקה ורחבה לדמיון, ולהוביל כמה שיותר א/נשים בחברה הישראלית לחזור ולדמיין: לדמיין את עתידם, לדמיין את המרחב הגיאוגרפי, המרקם החברתי, התרבות, האוכל, השפה. לדמיין גם את הרע והנורא, אבל לדמיין גם עתיד טוב יותר. ובעקבות זאת גם לצאת ולעשות.

רק בעזרת דמיון נתמודד עם הבלתי אפשרי, הנורא והאיום, הלא יאומן והלא נודע, רק בעזרת הדמיון נוכל להמשיך הלאה, לאנשהו.

כתב העת אוטופיה למדע בדיוני ואימה, עתיד הסיפור וסיפור העתיד, יוצא לאור בסיוע ובתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות.