זואי פולנסקי במופע לייב אמביינטי של צלילים נעימים, לופים והקלטות לייב נוגות של הסאונד המזוהה איתה יותר מכל – הגיטרה המרחפת בעולמות שקיימים בעיקר בדמיון.

פופ-אפ לתערוכת אמנות דיגיטלית בינלאומית. במסגרת "אדונים ומשרתים" מארחת אוטופיה תערוכה החוגגת בלבול ואמביוולנטיות בין אדם ומכונה, פיסי ודיגיטלי, אנושי ורובוטי, בהשראת "בלייד ראנר".

נשות ואנשי ציבור מתחומים שונים – טכנולוגיה ותרבות, מדע והגות, אמנות ומדיניות – משתפים אודות רובוט אחד ומיוחד, שריגש, שימח, שעשע, האיר (כן, אולי גם הפחיד והרתיע), והביא לשינוי בהשקפה.

אנו מציינים מאה שנים לרובוט, מאה שנים של השפעה והשראה בין תרבות וטכנולוגיה, אמנות ומדיניות, מדע ומדע בדיוני. המילה "רובוט" מרמזת בצ'כית על עבודה בכפייה, "רוסום" מרמז על היגיון, אינטלקט, רציונל. על פי צ'אפק, בעיני רוחו של התעשיין איל-ההון, המדען הגאון – אין הגיוני מהרובוט. הרציונל מבקש את הטכנולוגיה המתקדמת, דורש את ההחלפה של האנושי בלא-אנושי, ולמען הקידמה, את העבדות. צ'אפק ראה את הקשר ההדוק בין הון עתק, מסחר גלובלי, טכנולוגיה מתקדמת, עליית המכונות ורמיסת האנושיות. בתכנית אוטופיה על "אדונים ומשרתים" נתהה על רוסומים ורובוטים. מי היו? מי הם היום? מי יהיו בעתיד? נשמח לקבל הצעות!