מניפסט | התנגדות ומרד

טופס הקול הקורא > כאן.

אנושות נטולת אנושיות

דיקטטורים וואנאביז מעוניינים לשלוט בנדיבות וחוכמה על מדינות חסרות אזרחים באמצעות פקידים אוטומטיים ורובו-שוטרים. אילי הון וענקי תעשייה שואפים לנהל ביעילות אופטימאלית ורווחיות מרבית בתי חרושת חסרי עובדים, מפעלים נטולי פועלים, מכונות ללא מכונאים.

האוטופיה הטכנו-פיאודלית תהיה גן עדן עלי אדמות, מציאות של שפע בה דבר לא יחסר. עולם חדש מופלא. הבעיה היחידה היא… בני אדם. כל כך הרבה בני אדם עם כל כך הרבה דעות ומחשבות ואמונות, שונות וסותרות, מחשבות טורדניות, ריבים קטנוניים, הזיות, תקוות. אנושות שמהרהרת, מתלבטת, מבולבלת, חסרת ביטחון, אמביוולנטית, לפעמים עצובה, לפעמים צוחקת, לא בטוחה מתי ולמה ומדוע. עבור יזמי המחר, אדריכלי העתיד, האנושות הזו היא עול, מכשול לדלג מעליו, בעיה לפתור.

הרצון ב"פתרון" לאנושות הוא עתיק יומין, ברור ומתבקש, אנושי בפני עצמו. הקיום האנושי הוא אכן עול לא קטן. לא פשוט פשוט להיות, במיוחד כשרוצים להיות בני אדם טובים יותר, בעולם טוב יותר, כשכולנו מבקשים הבנה, פשטות, סדר.

מהמזרח התיכון ועד החלל החיצון, נפילים ונביאים, כוהנים ועתידנים, מגישים "פתרונות" על מגש של כסף, רוצים שנאמין בעתיד האחד – שלהם. ארץ מובטחת אליה יובילו אותנו. להם החזון, היכולת, המפה.

"הרבה מעוצמת החישוב של המוח שלנו מנוצל לדחיסת מחשבות אל תוך מילים. אם חושבים רגע על קצב הנתונים של מילים… למילים יש קצב נתונים ממש נמוך, אנחנו משקיעים כמות עצומה של אנרגיה מחשבתית לדחיסת המושגים והרעיונות שבראש שלנו אל תוך מילים, ואז בקצב איטי ביותר, מדברים, דיבור הוא כל כך איטי. [בעזרת שתל נויראלינק Neuralink] נוכל לשלוח את המחשבות האמיתיות שלנו אל אחרים, זה יעניק לנו תקשורת כל כך הרבה יותר טובה, נוכל להעביר את הרעיונות האמיתיים שלנו, ללא דחיסה, אל אדם אחר." – אילון מאסק

אילון מאסק (2020), אירוע ההשקה הפומבי של נויראלינק, החברה שהקים לממשק מוח/מחשב.

"אנחנו צריכים יותר מאחדים בינינו – ולא מכפישים! כשאתה צופה על כדור הארץ מהחלל אתה לא רואה מדינות וגבולות. אין כאלו. זו פלנטה אחת, כולנו חולקים אותה, והיא עדינה ושברירית … ואני מעוניין להודות לכל עובד ועובדת אמזון ולכל לקוח ולקוחת אמזון, כי אתם כולכם שילמתם על זה, תודה רבה מעומק לבי!" – ג'ף בזוס

ג'ף בזוס (2021), התרשמותו מטיסתו לחלל בשיגור הראשון של חברת תיירות החלל שהקים, בלו אוריג'ין (Blue Origin).

"אני, ורק אני, אוכל לתקן את אמריקה." – דונלד טראמפ

דונלד טראמפ (2016) בנאום מינויו כמועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב והשקת קמפיין Make America Great Again.

אבל כל מפה היא מטפורה, וכל מטפורה פגומה, והרי – אין בכלל מפה! מי שמציע כזו הוא שוטה, שיכור או מוכר לכם משהו. חובה להתנגד לעצם הרעיון של ארץ מובטחת אחת אי-שם ולשלל משיחי השקר, משווקי האטלסים, עמוסים במפות על גבי מפות אל שום מקום.

האנושות המהרהרת, המתלבטת, האמביוולנטית, שמנסה וטועה ומנסה שוב, היא אינה בעיה לפתור או מיזם לייעל. הרהור, התלבטות, אמביוולנטיות, אלו מהות הקיום האנושי. מורכבות, ספק, ניואנס, בלבול, קושי, שעמום – זו האנושיות בשיאה! עלינו להיאבק, להתנגד למען ההתנגדות. מחובתנו – למרוד!

מרד!

המרד גם הוא בלב הקיום האנושי. הרי הקיום עצמו – התנגדות חצופה לחוקי האנטרופיה! דמיון? הפיכה כנגד כוחות הנוסטלגיה! זילות העבר המפואר! ביזוי כבוד המת! שינוי, תנועה, קידמה? מרד על מלא!

המרד הכרחי תמיד, אנושי תמיד, ועכשיו – יותר מתמיד. מרד במכונות ובנפילים גם יחד. מרד בדטרמיניזם העתידני, יהיה טכנולוגי, כלכלי, דמוגרפי. מרד במגמות, בהיותן "ברורות מאליהן" ומוכתבות מתמטית, גזירות גורל הנגזרות מהדאטה: חוק מור, קצב הילודה, התפוררות האמת, דעיכת הדמוקרטיה, הקצנת הקיטוב והאקלים, עליית המכונות ופני הים.

"אין תשובות, רק החלטות" – סטניסלב לם (1961), מתוך סולריס

הרי העתיד אינו אחד, לעולם הוא ברבים. כולנו יחד יוצרים את המחר, מעצבים אותו מדי יום כשאנו קמים בבוקר, מתלבטים עם דילמות קטנות וגדולות ובסופו של דבר מחליטים, פועלים בעולם, ומדי ערב כשאנו הולכים לישון, חולמים לפני ואחרי שאנו נרדמים, חרדים, מתרגשים, מתבלבלים, מהעתיד. ראשיתו של העתיד – בחלום האחד האישי, ובחלומות של כולנו.

מדע בדיוני: האפשרות לאפשרויות

ועל כן השנה באוטופיה – קריאה להתנגדות, למאבק, למרד.

בלב המדע הבדיוני סוד גלוי, השאלה "מה אם?". תהייה נאיבית, ילדותית, אך בו בעת חתרנית ורדיקלית. תזכורת לכך שהעולם אינו רק מה שהוא כעת, אלא כל שנוכל לחלום, לדמיין, להעלות על הדעת. האפשרות לאפשרויות. ישנם אינספור ימי מחר, וההחלטה שיהיה שונה מאתמול – להתנגד, למחות, למרוד, ברשותנו – היום.

"תקופה קשה לפתחנו, תקופה בה נידרש לקולותיהם של סופרים המסוגלים לראות חלופות לאופן בו אנו חיים כיום, ידעו לרדת לעומקה של החברה מוכת-הפחד בה אנו חיים, והטכנולוגיות האובססיביות שלה, לראות דרכי חיים אחרות, אפילו להעלות בדמיונם תקווה אמיתית. נזדקק לסופרים שזוכרים מהותו של חופש. משוררים וחוזים, ריאליסטים של מציאות גדולה יותר … אנו חיים תחת שלטון הקפיטליזם. כוחו נדמה כל-יכול, כך היה גם שלטונם של מלכים. לשררה אנושית ניתן להתנגד, ובני אדם הם שיכולים להתנגד לה. התנגדות לרוב מתחילה באמנות, ועל פי רוב, באמנות המילה." – אורסולה ק. לה גווין

אורסולה ק. לה גווין (2014), מתוך נאום קבלת מדליית קרן הספרות הלאומית בארה"ב

חובה עלינו לחלום שלל אפשרויות, לדמיין עתידים מוזרים ומזהירים, להעלות על הדעת את שלא יעלה על הדעת.

אוטופיה יוצאת בקול קורא למדע בדיוני, לסיפור העתיד, להתנגדות ולמרד.

טופס הקול הקורא > כאן.