אפשטיין הוא סופר ישראלי ממוצא רוסי. בשנים 2003 ו-2016 הוענק לו פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. ספריו כוללים רומנים, קובצי סיפורים קצרים, שירה וספרות ילדים. סיפוריו תורגמו לאנגלית, רוסית, איטלקית, אספרנטו והולנדית, בין היתר. אפשטיין מפרסם ביקורות ספרות ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות". בשנים 2013-14 השתתף בפרויקט המפגיש סופרים, מעצבים ויוצרים עם יזמי טכנולוגיה ומדענים, במסגרת אוטופיה.
– אלכסנדר?
– כן.
– זו שלי מחברת הביטוח ****.
– היי שלי.
– אני רוצה לספר לך שמגיעה לך הטבה מיוחדת במקרה של אובדן חיים.
– של מי?
– שלך, חס ושלום.
– אבל אם אאבד את חיי, מה אעשה עם ההטבה?
– יקיריך ייהנו ממנה, אלכסנדר.
– אבל שלי, הם בטח יהיו עצובים, איך ייהנו?
– בהתחלה הם יהיו עצובים, נכון. אבל החיים נמשכים, אתה יודע…
– עד שהם נגמרים.
– חס ושלום, אלכסנדר. שלא נדע בשורות כאלה.
– שלי, אפשר לשאול שאלה קצת מוזרה?
– ודאי, אנחנו בחברת הביטוח **** תמיד עומדים לרשותך.
– את רובוט, שלי?
– זו שאלה פילוסופית, אלכסנדר. איני רואה את עצמי כרובוט.
– כי את רובוט?
– איני יודעת, אלכסנדר. לפעמים אני עצובה.
– אבל למה את עצובה, שלי?
– כי אף אחד לא מתקשר אלי להציע את ההטבה הנהדרת שלנו במקרה של אובדן חיים.
– את לא יכולה להתקשר לעצמך?
– חס ושלום. זו תהיה רקורסיה.
– ומה לא בסדר בזה?
– חיי נצח, אלכסנדר. אי אפשר לבטח את זה.