המלצה | הסתגלות לזרות

לצד ספקולציות לגבי העתיד וניסויי מחשבה בסגנון "מה אם גרמניה הנאצית הייתה מנצחת במלחמת העולם השנייה" או "מה אם לבני אדם לא היה מין או מגדר", המדע הבדיוני מתפקד לא פעם כמראה מעוותת, מוזרה מכל מראה שאנו מכירים, שמצליחה לשקף לנו את המצב האנושי באופן שבו בדיון ריאליסטי אינו מסוגל. האמצעי, כמובן, הוא הזרה.

תמונת הכותרת של הסדרה Scavengers Reign

בפרק השלישי של סדרת האנימציה המופתית Scavengers Reign נחשפת האסטרונאוטית הנטושה אורסולה בפני מראה שאינה יכולה להתיק ממנו את מבטה. אורסולה היא מהמעטים שניצלו מהתרסקות ספינת החלל "דמטר" על כוכב הלכת וסטה מינור (Vesta Minor). היא מוצאת את עצמה ביער משונה, עומדת משתאה מול אחד הצמחים (או בעלי חיים, קשה להבדיל בפלנטה הזו) אשר רוטט ומפיץ אור. מתוך סקרנות, באומץ כמעט ילדותי, היא מגישה ידה קדימה ונוגעת בענף – או זרוע – של הצמח/יצור שמולה. פרח עשוי עלי כותרת רבים נפתח ובתוכו מתגלות עשרות קנוקנות דקיקות וכחולות, גם הן נפתחות וחושפות מה שנראה כמו, אולי, זרעים, זוהרים וחבויים. הקנוקנות מרימות את הזרעים ומשחררות אותם באוויר, שם הם עומדים, מרחפים. הזרע האחרון אינו זהה לשאר; זהו יצור, דמוי חרק או צפרדע רזה, בעל עיניים גדולות ועור רפוי. אחת הקנוקנות מוסרת לו זרע זוהר וזה מפצלח אותו, מוציא מתוכו גופיף אדום זעיר אף יותר, בעל חמש זרועות, שמתלבשות באופן מופתי בתבליט שקוע הזהה לו בצורתו ונמצא בלב הפרח הפתוח. כשהגופיף והתבליט מתאחדים אינספור פנסים קטנים נדלקים סביב הצמח, קוראים לזרעים הזוהרים להיכנס לתוכם. היצור דמוי הצפרדע, מותש מהאקט, כמו נובל אל תוך לב הפרח, גוסס וגווע בנשימות קצובות שהעולם כולו נושם איתו. עם מותו הקנוקנות הכחולות מכסות אותו באבקנים. הפרח נסגר. התהליך הושלם.

הסצנה הזו נראית כה זרה, מוזרה וחייזרית, וכך גם סצנות רבות אחרות בכוכב הלכת הזה. הסיבה לזרות החייזרית הזו היא שהתהליכים הביולוגיים בווסטה מינור, כאלו שאמורים להיות פשוטים, הם מורכבים ומסובכים ולאין שיעור. זו הרי בסך הכל הפרייה, או משהו דומה. יוצרי הסדרה עיצבו את הפלנטה כך שכל תהליך אורגני בה נראה כמו מכונת רוב גולדברג (Rube Goldberg machine), בה אינספור חלקים משפיעים זה על זה, כל אחד בתורו, במורכבות מוגזמת לחלוטין, רק כדי לבצע משימה פשוטה.

האקט הזה נדמה לנו מוגזם ומסובך אך ורק כי התהליכים בכדור הארץ כבר מוכרים לנו. חייזר שיבקר בכדור הארץ כנראה ימצא בו סיבוכיות ומורכבות מוזרות לא פחות.

האקט הזה נדמה לנו, הצופים, מוגזם ומסובך אך ורק כי התהליכים בכדור הארץ כבר מוכרים לנו. חייזר שיבקר בכדור הארץ כנראה ימצא בו סיבוכיות ומורכבות מוזרות לא פחות. למשל: תא קדום בים בולע תא אחר, נוצר ביניהם קשר סימביוטי בו הוא מספק לו הגנה ומקבל בתמורה אנרגיה. התא הנטרף קולט פוטון שמבקע מולקולות, מה שמניע בתוך הטורף תהליך כימי שמייצר חומרים מזינים כמו סוכר, ומאפשר למי שהיו טורף ונטרף, כעת סימביוטים, לגדול, לצמוח ואט-אט להפוך לדברים כמו אצות וצמחים. דוגמא נוספת: אנשים רוצים לחיות את העשורים הבודדים שיש להם על פני הפלנטה הזו בנחת, בשביל זה הם צריכים להרוויח כסף בעבודה שמושפעת ממצב המספרים במחשבים מסוימים שמושפעים מכמות הגשם שירד ביבשת מרוחקת או ממספר הספינות שעברו במיצר מסוים שפתוח או חסום בגלל שבני אדם אחרים הורגים אחד את השני בגלל סיפורים מומצאים כאלה ואחרים, שהם מספרים האחד לאחר.

אבל החייזריות של ווסטה מינור חייזרית כל כך מסיבה נוספת. היצורים בה, יהיו צמחים או חיות או גם וגם או לא ולא, לא מתעניינים כלל בבני האדם, הפולשים, הניצולים, הפליטים, הטפילים. הם אדישים להם כמעט לחלוטין. כל יצור פועל את פעולתו במארג החיים, בתוך המערכת האקולוגית העצומה, בה הוא מהווה חלק, במודע או שלא. בני האדם לא מוכרים כסכנה, גם לא כעניין, הם אנומליה זערורית, אינפיניטסימלית. כשבני אדם נפגעים מהיצורים על כוכב הלכת הזה, על פי רוב זה בטעות.

החייזריות של ווסטה מינור חייזרית כל כך מסיבה נוספת. היצורים בה, יהיו צמחים או חיות או גם וגם או לא ולא, לא מתעניינים כלל בבני האדם, הפולשים, הניצולים, הפליטים, הטפילים. הם אדישים להם כמעט לחלוטין.

היחידים שמביעים בכל זאת עניין כלשהו בבני האדם הם יצורים טפיליים. על אף היותם חריגה זעירה וזניחה, נוכחותם ופעילותם של בני האדם שהתרסקו על הפלנטה בכל זאת משפיעה ומשבשת חלק מהתהליכים הביולוגיים. הטפילים עושים שימוש בבני אדם, הופכים חזקים יותר ממה שהם אמורים להיות כשהמערכת באיזון. סדר הדברים האקולוגי, הפלנטרי, בכל זאת משתבש.

מי שמזכיר לצופים את סדר הדברים הזה הוא לא אדם ולא חייזר, אלא רובוט. הרובוט "לוי", גם הוא אחד משורדי הספינה שהתרסקה, מתחיל בעצמו לפתח יחסים סימביוטיים עם הסביבה האורגנית של הפלנטה. רקמות אורגניות ירקרקות-צהבהבות (אצות? פטריות?) מתחלפות, גדלות, מתממשקות אט-אט עם הלוחות האלקטרוניים שלו, ומעניקות לו סוג של תודעה וחיבור לסביבה.

לוי מתחיל את מסלולו הסיפורי כרובוט של עזי, אחת הניצולות, במערכת יחסים קלאסית ומוכרת של אדם-כלי, אדם-מכונה, אדם-רובוט. לאורך הסדרה מערכת היחסים משתנה. הם נפרדים ונפגשים שוב. עזי מוצאת את לוי משוטט לו אי שם, מטפח מה שנראה כמו חווה, מטפל בבעלי חיים ועוסק בחקלאות מקיימת. היא שואלת אותו "מה עשית כל הזמן הזה?". התשובה שלו מהדהדת בי, הופכת רלוונטית יותר ויותר מיום ליום. "Adapting".