המלצה | הרובוט ששינה את חיי > הנשמה שבתוך הספקטרום

השנה היא 1983, אני בן 11.

ליום ההולדת קיבלתי את המחשב האישי הראשון שלי, ZX Spectrum. המחשב הגיע עם ROM, זכרון פנימי של 16K ועוד 32K של זכרון ראם (RAM). סביר להניח שלמכונת הכביסה שלי כיום יש כוח חישוב יותר גדול. לא משנה. אני זוכר את עצמי צולל את תוך הספר שקיבלתי עם המחשב, "The Spectrum Book of Games", ספר שהיה עמוס במשחקים להזנה, הווה אומר תוכנות בבייסיק ערוכות ומוכנות להקלדה אל תוך הספקטרום, מוכנות ומחכות להפעלה.

אחד ה"משחקים" שתפסו אותי מיד היה "Smalltalk", חיקוי של הפסיכולוגית הממוחשבת והמדוברת "אליזה".

ישבתי והקלדתי את כל הקוד הנדרש רק כדי לנהל שיחות מייגעות בסגנון.

גיל: מפריע לי הרעש של היתושים בלילה.

אליזה: אתה יכול לספר לי על זה עוד?

גיל: כן, קשה לי להירדם עם הזמזום.

אליזה: ספר לי עוד על הזמזום.

וכו'…

מיותר לציין כי את בעיית היתושים אליזה/סמולטוק לא פתרה.

זמן קצר לאחר מכן, אחד המשחקים הראשונים שקיבלתי עבור הספקטרום היה "ההוביט", קווסט טקסטואלי עם גרפיקות. "ההוביט" היה משחק הרפתקאות בחזית הטכנולוגיה, מורכב מאוד, מורכב מדי למעשה עבור הזיכרון המוגבל של המחשב ברשותי.

ההוביט, פרסום: גרנדה

מפתיעה במיוחד עבורי הייתה האפשרות שבמשחק לכאורה "לדבר עם המחשב". דאז המשמעות הייתה להקליד פקודות על-מנת להתקדם במשחק בשפה שהייתה כמעט טבעית. הזנתי אל מנוע בינה מלאכותית פרימיטיבי פעולות כמו "תכניס זית לכל החביות חוץ מהחבית הכתומה" או שאלות והנחיות מורכבות כמו "שאל את גנדלף מה השעה ואז לך מזרחה". המתנתי והייתי בהלם בעוד הן מתבצעות, על פי ההנחיה!

שתי התוכנות האלו, "סמולטוק" ו"ההוביט", העניקו לי כבר כילד את ההבנה והאבחנה שבין יכולת עיבוד לבין תודעה. כשאני ניצב היום מול בוט של בנק או חברת תעופה ומנסה לתקשר עם המחשב ב"שפה טבעית" אני נשען לא פעם ולא מעט על הזיכרונות האלו, נסמך עליהם ורואה בפועל עד כמה מעט התקדמנו בארבעים השנה שמאז "סמולטוק" ו"ההוביט"..