המלצה | רפובליקת המוחות – התבגרות וקנטאורים

מה הייתן מסוגלות לעשות אילו הייתן מקבלות את הזדמנות חייכן? כמה רחוק הייתן הולכות כדי להגשים אותה? בסרט רפובליקת המוחות סוניה שמידט, מאיירת שוודית צעירה שרוצה להצליח, עובדת במגזין תחקירים נכון והיפסטרי בסביבת עבודה רעילה במיוחד. סרט המדע הבדיוני הזה, שמבוסס על חוויתה של הבמאית פלה קגרמן במגזין Vice, מתרחש בעולם שבו המלחמה הקרה לא הסתיימה, וקזחסטן הופצצה בפצצת אטום. צוות המגזין מחליט לשלוח משלחת לאותו אתר רדיואקטיבי מסוכן ומסתורי כדי לחשוף מה באמת יש בו ואילו חיות משונות מתגוררות בו. השמועות מדברות על קיומם של מוטנטים באזור המבודד, ואולי גם על קנטאורים – חצי אדם, חצי סוס.

המשלחת יוצאת למסע רצוף סכנות ומהמורות. בהנהגת דינו, מנהל המגזין הכריזמטי והמניפולטיבי, עוברת החבורה על כמה וכמה מהחוקים הקזחיים וסוטה מהמסלול – הכול במטרה להשיג את הסקופ הנכסף. אווירת העבודה היא בבירור זו של לפני עידן המי־טו: דינו מפזר בדיחות מיניות למכביר וחוצה גבולות גם בכל הנוגע ליחסים רומנטיים בעבודה. אבל הוא גם מגלם את כל מה שסוניה רוצה להשיג – כישרון, כוח, השפעה. מול הלחצים האלו לסוניה קשה מאוד לשים גבול. היא צעירה, בעמדה חלשה, ורוצה להוכיח שהיא שייכת ומסוגלת.

לצד חברי הצוות שמקשים ודוחקים בסוניה להגיע לקצה, מרחף גם הצל של הדוד המת שלה. הוא דמות נערצת במחוז שאליו המשלחת מגיעה – סרטונים שלו נואם ומפיץ את תורתו מוקרנים בכל מקום. סוניה צריכה להתמודד עם כובד משקלו של הדוד – שנדמה שהיא רחוקה ממנו, אולי הפוכה ממנו, ובכלל לא ברור כיצד יש ביניהם קשר דם. האם היא תוכל למלא את נעליו?

יותר משהוא סרט מדע בדיוני, פנטזיה או אפילו סרט מסע, רפובליקת המוחות הוא סרט התבגרות שמשתמש באלמנטים הפנטסטיים כדי לספר על המעבר של סוניה לבגרות. הקנטאורים המסתוריים, הנוף הפוסט־אפוקליפטי – כל אלה משמשים כרקע למסע הפנימי שלה. סוניה היא בחורה יפה וכישרונית שרוצה כל כך שיחבבו אותה, ומנסה למצוא את מקומה בעולם של גברים מבוגרים שכבר עשו דבר או שניים בחייהם. אותם אנשים, שאחראים על העיתונות ה"אקטיביסטית" וה"חתרנית", מתגלים כחתרנים רק כשהדבר משרת את האינטרס שלהם.

הדברים צריכים להיות מסוכנים באמת כדי שסוניה תרשה לעצמה לסרב ולשים גבולות. במסע הזה היא עוברת חוויות משנות תודעה ומשנות חיים. בסצנה לא שגרתית במיוחד סוניה מגלה את המיניות שלה. אותו רגע מסמל את השחרור שלה מהציפיות החיצוניות, ואת הכניסה שלה לשטח לא ידוע שהיא חוקרת. המפגש עם הלא־אנושי, עם המוזר והמוטנטי, מאפשר לה להתחבר מחדש למוזר ולחריג בתוכה.

הסרט אינו שופט את סוניה על הקושי שלה לשים גבולות, ואינו מציג אותה כדמות נלעגת או מטופשת. קל להבין אותה ולרצות בטובתה. בסופו של דבר, התעוזה שלה והרצון העז להוכיח את עצמה – גם אם הם מובילים אותה למצבים בעייתיים – מאפשרים לה לחוות הרפתקאות פנטסטיות ולהפוך למישהי אחרת לגמרי.