החברה הישראלית משותקת ע"י העתיד. מה מצפה לנו בעתיד? עקה, חרדה ופחד עולים רק מהמחשבה על המחשבה. קשה לדמיין משהו טוב, נורא לדמיין רע, עדיף שלא לדמיין בכלל. לא כך לגבי העבר, את העבר אנחנו בקלות רבה, שלא לומר בגאון ובגאווה, מדמיינים לפרטי הפרטים, ממציאים אותו שוב ושוב, חולמים אותו, מפנטזים עליו.
מפגש ראשון של ועדת החקירה לכשל הדמיון בתרבות הישראלית עוסק בהיסטוריה מדומיינת, בדמיון העתיד, בעתיד שהוא עבר, בעבר שהוא עתיד, וכנראה גם קצת בהווה.
שיחה בהנחיית נעה מנהיים עם נטלי מרכוס (תסריטאית ויוצרת "היהודים באים") יונתן לוי (במאי, מחזאי ומורה) וד"ר ערן צדקיהו, חוקר יחסי יהודים-ערבים ומדריך ויועץ גיאופוליטי.
בתום השיחה ולאחר הפסקה תיערך הקרנה של יצירת המופת מאת הבמאי אלפונסו קוארון הילדים של מחר (Children of Men).
בין שלל ועדות החקירה אודות האסון שהחל בשבת ה-7 באוקטובר ואינו מניח לרגע היא ועדת חקירה לכישלון הדמיון בתרבות הישראלית. הדמיון, בכל הגזרות ובכל הדרגים, כשל כישלון חמור. לא דמיינו אותנו ולא את האחר. לא דמיינו טוב יותר, וגם לא את הרע מכל. קיווינו שהווה מתמשך זו אפשרות במציאות, הפקרנו את גזרת החלומות להזיות ולסיוטים, חלקם התגשמו, כי זה טיבו של הדמיון – לעצב וליצור את המציאות שסביבנו.
אנו מציעים סנונית ראשונה לוועדת חקירה זו. סדרת מפגשים הנוגעים למציאות שסביבנו, לעבר – האמיתי והמדומיין – שהוביל אליה, ולשלל העתידים האפשריים שלפתחנו. הקו המקשר בין המפגשים היא החשיבות והיכולת של מדע בדיוני בפרט ודמיון בכלל להציל אותנו; לחייב אותנו לדמיון, מהאמנותי ועד הפוליטי, וגם להזהיר אותנו מפני כוחו של דמיון; באופן כללי לייחס חשיבות גדולה ועמוקה ורחבה לדמיון, ולעורר בתקווה כמה שיותר א/נשים בחברה הישראלית לחזור ולדמיין: לדמיין את עתידם, לדמיין את המרחב הגיאוגרפי, המרקם החברתי, התרבות, האוכל, השפה. לדמיין גם את הרע והנורא, אבל לדמיין גם עתיד טוב יותר. ובעקבות זאת גם לצאת ולעשות.
אלו "הלחם והחמאה" של יצירות מדע בדיוני מצוינות ואנו חיים סוגיות אלו כעת עם כל מבזק חדשות, טור דעה, בכל ארוחת ערב משפחתית, פרלמנט חברי, בכל צעד ובכל נשימה.
בין הנושאים שאנו רוצים להתייחס אליהם בוועדת החקירה: גבולות האנושיות; זרות ומפלצתיות; מיתולוגיות והיסטוריות מדומיינות; מלחמת בני אור בבני חושך; סיפורי רשומון, אמת וצדק; וכמובן – אוטופיות.
הפקה: יובל עופר
הפקה טכנית: מיכאל פלוטנו
עיצוב פסקול אירוע: דפנה ימיני
עריכת התכנית: אורי אביב, יובל עופר