ועדת החקירה לכשל הדמיון בתרבות הישראלית הקדישה מספר מפגשים תחת כותרת "גבולות האנושי" לדיון בסוגיית הבינה המלאכותית.
עיסוק בגבולות האנושי נמצא בלב היצירה הספקולטיבית והמדע הבדיוני, התחום בין האדם למכונה, לחיה, למפלצת, התחום בין הטבעי למלאכותי, המתורבת לפראי, החי למת, למת-החי, לאל-מת, התחום בין האנושי לתת-אנושי, לעל-אנושי, לאל-אנושי, לאלוהי, לשטני.
בעוד כאן בישראל אנו חווים שוב ושוב את התחתית הנוראה שהאנושיות מסוגלת לה, בעולם הרחב מתרחש דיון נוסף, מקביל, קשור ולא קשור, העוסק גם כן בגבולות האנושי, אך אחרת. האנושי למול הרובוטי. התבונה האנושית למול הבינה המלאכותית.
בספרות מד"ב, בהגות פילוסופית, בתערוכות אמנות ובוועידות בינלאומיות לביטחון לאומי נשאלות שוב ושוב השאלות, מה רובוט יכול לעשות? מה אמור לעשות? מה המטרה שלו? התשובה הפשוטה היא כי רובוטים מיועדים להחליף בני אדם בעבודות קשות, מסוכנות או משעממות, החל מהרובוטים ביצירת המד"ב המקורית של המחזאי הצ'כי קארל צ'אפק, שם נטבע המונח (הרובוטים האוניברסליים של רוסום, 1921) וכלה בשלל הרובוטים שנוצרו מאז, בתרבות, במדע ובתעשייה. אך מהתשובה-לא-תשובה הזו נובעות שאלות נוספות, קשות שבעתיים. מה היא עבודה? מה הן עבודות מסוכנות, קשות או משעממות? מהם קושי, סכנה או שעמום? וכמובן, היות והרובוט מחליף אדם, שהרי מה אדם יכול לעשות? מה אדם אמור לעשות? מה המטרה שלו?
ובעוד כולנו מגרדים בפדחת, מהרהרים, מושכים זמן כי השאלות קשות והתשובה הראשונה ודאי תיפסל, הדיון רק ממשיך ומסתבך עם הרוח שבמכונה, הבינה המלאכותית, שמוסיפה עוד מורכבות לדילמות רב-ממדיות שגם כך היו חסרות פתרון.
לדיון הזה אין התחלה, אז בחרנו באחת. התחלה נאיבית, שנויה במחלוקת, אפילו ארכאית. "מכתב ההקפאה".
במרץ 2023 התפרסם מכתב פתוח מאת "מכון עתיד החיים", בחתימתם של עשרות אלפי מדענים, חוקרים, הוגי דעות ואנשי טכנולוגיה (בהם אילון מאסק, פרופ' יובל נח הררי, סטיב ווזניאק ועוד רבים), הקורא לעצור את כל המחקרים בכל העולם שמטרתם פיתוח בינה מלאכותית, בכל צורה שהיא. מורטוריום מוחלט, לחצי שנה לפחות. במכתב הציגו אנשי המדע והטכנולוגיה את טיעוניהם נגד פיתוח מערכות AI, כמו Chat-GPT, Dall-E ואחרות, והביאו גם את חזונם – מה צריך לקרות עבור הסרת המורטוריום והמשך פיתוח בטוח ומוסרי של טכנולוגיה זו. המכתב עשה סבב יח"צ נאה לכמה שבועות אך עד מהרה התפוגג כלא היה. ובכל זאת, יש בו סמל ועניין.
בשני המפגשים שקיימנו ביקשנו תגובות למכתב בפרט, לנושא בכלל. שיתפו תובנות ודילמות ד"ר שרית בן שמחון-פלג, ד"ר ליאור זלמנסון, בועז לביא, נועה מנהיים, ד"ר אלי קוק, ד"ר אדם קלין-אורון וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר.
כאן תוכלו למצוא את תגובתם בכתב של בועז לביא, נועה מנהיים, ד"ר אלי קוק וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר.
והנה התיעוד המלא בוידיאו של המפגשים.
על כך אנו מוסיפים רשימות מאת פרופ' אילנה גומל על חזון המדע הבדיוני שקארל צ'אפק הביא לעולם בתקופה פוליטית סוערת לא פחות מזו של ימינו אנו, ינאי סנד על יצירת המופת הקולנועית מאדים אקספרס וכדי להמתיק את הגלולה המרה, סיפור קצרצר על חיי נצח של אלכס אפשטיין.